בהדספייס מדברים על מה שבראש שלך: עכשיו גם טיפול באומנות / שרית שפיצר-לוי, פסיכותרפיסטית, מטפלת בהדספייס ירושלים
עם פרוש עלינו השנה החדשה, מרכז הדספייס ירושלים מתחדש בפרויקט חדש: טיפול באמנות חזותית.
רבים הנערים והצעירים אשר חווים משבר או מצוקה נפשית ומבקשים לעצמם מרחב נפשי טיפולי. לא לכולם המרחב המילולי נגיש או אפשרי. חלקם מבקשים דרך נוספת לגעת, להתחבר ולתת פשר לתחושות ולחוויות הפנימיות שהם חשים.
הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט מנה שלושה אזורים של פעילות מנטלית: אזור המציאות הפנימית הסובייקטיבית, אזור המציאות החיצונית האובייקטיבית ואזור הביניים לו טבע את המונח “המרחב הפוטנציאלי” המאפשר לנו לחוות, ליצור ולהתנסות. המרחב הפוטנציאלי הראשוני מתפתח בין האם לתינוקה, בשעת משחק או דמיון וכך לומד הילד להחזיק מרחב זה גם עבור עצמו. זה מרחב של דמיון ומציאות שיכולים לדור יחדיו תוך הפריה הדדית.
חוויות ופעולות רבות שמתקיימות במרחב הפוטנציאלי משמשות לעיתים קרובות מטפלים בתהליך טיפול פסיכותרפי. המרחב הפוטנציאלי מאפשר למטופל להיות במגע עם משאלות ודחפים עמוקים ומודחקים בנפשו, ולבטא אותם באותנטיות ועם פחות עכבות במרחב שכולל מסגרת מוגנת, משרת ביטחון ויציבות ומתוך ידיעה שלעת עתה המציאות מושהית. המטפל יכול לספק מסגרת מוגנת זו, ולעסוק בתכנים שעולים באמצעים שונים, בהתאם לשיטה הטיפולית בה מתקיים הטיפול.
שירה (שם בדוי) היא נערה בת 18 שהגיעה למרכזנו בשנה האחרונה. היא התמודדה עם משבר דכאוני בעקבות אובדן והתקשתה לתת מילים לתחושותיה. היא הגיעה לפגישה הראשונה דרוכה, ישובה על קצה הכיסא ולא הצליחה לחבר מילים למשפט. הפער בין הרצון להיות בטיפול, לגעת באובדן ולתת לו מקום לבין היכולת לשחרר את ההגנות ולדבר את הכאב היה גדול ועורר בה חרדה. היו אלה דווקא הדפים והעפרונות, בקצה החדר, שהצעתי לה כבדרך אגב להשתמש בהם, שהיוו את המרחב הפוטנציאלי לו נזקקה. אט אט, שירה החלה לשתף דרכם את מה שעובר עליה. משיכות הקווים הצפופות והקצרות סימנו לי את הלחץ בו הייתה שרויה, הצבעים הקודרים את הדכדוך והייאוש. כששיקפתי לה את שאני רואה דרך היצירה שלה עלו דמעות בעיניה. נראה היה כי אנחנו מוצאות דרך לנפשה הכואבת.
עם פתיחת המערך לטיפול באמנויות במרכז הדספייס ירושלים אנו פונים לשני אפיקים: הטיפול הפרטני והטיפול הקבוצתי. בטיפול הפרטני אנו מברכים בשמחה שתי מטפלות חדשות שיעניקו למטופלים את האפשרות לשפה האמנותית המהווה גשר בין המציאות החיצונית לפנימית .
בטיפול הקבוצתי נארח סמינר קליני של סטודנטיות לטיפול באמנות שיקיימו אחת לשבוע מפגש עם בנות בכיתות ח’-ט’ המתמודדות עם בעיות בדימוי העצמי והחברתי שלהן.
ההתרגשות באויר, חומרי היצירה מחכים ואנחנו מוכנים לפתוח בפני הנוער והצעירים בירושלים אפשרות לנוע במרחב הפוטנציאלי ולאפשר לעצמם דרך מכחול וצבע לגעת בנפש.
